יזמתי את פרויקט כריש לוויתן כדי שגם הנכדים שלי יוכלו לשחות עם איתם

מהם כרישי הלוויתן ולמה הם צריכים פרויקט שימור?

הכריש הלוויתני (Rhincodon typus) הוא הדג הכי גדול בעולם והכריש הכי גדול שנתפס הגיע ל 12.65 מטר ולמשקל של 21.5 טון – פי 4 מהפיל האפריקאי.

הוא ניזון מפלנגטון, שרימפס, אצות ויצורים מיקרוסקופים אחרים. הכריש הלוויתני ניזון ע״י סינון מים דרך פיו.

 ב-2050 יהיה בים יותר פלסטיק מאשר דגים (לינק)!

כמו כל הכרישים בעולם, גם הכריש הלוויתן סובל באופן משמעותי מפגיעה חמורה בסביבת המחיה שלו ומספר הכרישים מדרדר משמעותית. מדענים חושבים שהם מתדרדרים מהסיבות הבאות:

• התנגשויות עם סירות – דוגמה קרובה לבית: ביולי 2017 נלכד כריש במנוע של ספינה במפרץ אילת.
• הפרעה בנתיבי הנדידה
• דייג – גם אם דייגים לא מנסים ללכוד כרישים, הרבה מהם נלכדים ברשתות ומתים סתם כך.
• צייד עבור סנפיר הכריש – ישנה מסורת מחליאה בסין בה הם מאמינים שלסנפיר הכריש יש תכונות רפואיות מיוחדות וזה כבוד להציג את סנפיר הכריש בחתונות.
• זיהום מזבל
  • נזק ישיר ע״י הסתבכות: רשתות, חוטי דייג, חבלים וכו׳.
  • משום שהכריש ניזון בשיטת סינון מים הוא בסכנה ישירה לבלוע פלסטיק שנזרק לים. בנוסף, גם כשהפלסטיק מתפרק לחתיכות קטנות, כריש הלוויתן מסנן את המיקרו-פלסטיק והרעלים מהפלסטיק שסונן נספגים במערכת הדם של הכריש וגורמים לנזקים לא ידועים.

למה החלטתי להקים את פרויקט כריש לוויתן ולא להתנדב בפרויקט קיים?

בחרתי לא להשתתף בפרויקטים סביבתיים קיימים מהסיבות הבאות:

• כסף – הם מאוד מאוד יקרים!
• לעיתים רבות הפרויקט מתייחס למתנדבים כמקור הכנסה והמתנדבים לא באמת נחוצים לו.
• למתנדבים אין ניסיון בעבודת השימור והם מגיעים לתקופות קצרות בהם קשה ללמוד את העבודה כמו שצריך ולכן תרומתם נמוכה
• לעיתים, הגעתם של מתנדבים לפרויקט מונעת את מעורבותה של האוכלסייה המקומית – הפרויקט יכול לספק מקומות עבודה למקומיים ובמקום זה מסתמך על מתנדבים. בנוסף, כשהמתנדבים עוזבים הידע שנצבר גם כן נעלם יחד אתם.

לכן לא רציתי להשתתף בפרויקט קיים, אז במקום לא לעשות כלום אשתי ואני החלטנו להקים פרויקט משלנו.

ביקרתי באי מאפיה ב 2016 וזכיתי לצאת לסיור ושחייה עם כרישי הלוויתן. לאחר מכן עשיתי קורס צלילה מתקדם וממש התאהבתי בים. אשתי קראה באינטרנט על פרויקט איסוף מידע בין לאומי על כרישי הלוויתן שמבקש מכל אחד, מדען או אדם רגיל, לתעד את התצפיות עם הכרישים וכל המידע שנצבר משמש את המחקר הבין לאומי על כריש הלוויתן.

אבל איך בכלל מקימים פרויקט כזה?

קודם כל החלטנו שזה משהו שאנחנו רוצים לעשות ומוכנים להשקיע בו זמן.

שנית יצרנו קשר עם אפרו, דייג מקומי באי מאפיה, שמארגן סיורים לשחייה עם הכרישים והצענו לו את עסקה הבאה:

אנחנו נעזור לאפרו בדברים שאנחנו טובים בהם:

• קידום העסק שלו ברשתות החברתיות ושיפור אתר אינטרנט שלו.
• עזרה באנגלית, שיפור הסיור והאינטראקציה עם התיירים המערביים.
• בתמורה לשיתוף פעולה בפרויקט אפרו יוכל לקרוא לחברה שלו Eco Tour, חברה עם זווית אקולוגית, עובדה שמושכת תיירים ותתן לו יתרון תחרותי.

בתמורה:

• נזכה להשתתף מידי יום בסיור של אפרו כדי למצוא ולשחות עם כרישי הלוויתן.
• תוך כדי השחייה נוכל לאסוף מידע על הכרישים למען המחקר.
• התחייבות של אפרו להמשיך לאסוף מידע על הכרישים בעתיד.
• התחייבות של אפרו לשמור על הכללים של שחייה בטוחה עם הכרישים (כמו לא לגעת בכריש, לתת לו מרחב לאכול וכו׳).

בנוסף, כדי להוזיל את מחיר המחיה שלנו בתקופה הזו סגרנו עם בעל הוסטל מקומי שאני אבנה לו אתר אינטרנט בתמורה למגורים במהלך חודשי הפרויקט.

שלחנו את האימיילים ואחרי פחות מיום קיבלנו תשובה חד משמעית:

כן – פרויקט כריש לוויתן יוצא לדרך!

כחלק מההכנות שלנו לפרויקט עשינו קורס צלילה חופשית באילת עם אלון ריבקינד (שיאן ישראל לצלילה חופשית) ולמדנו כמה שיותר על הכרישים ותהליך איסוף המידע.

אז מה בעצם אנחנו עושים?

כמו שאמרתי קודם, כרישי הלוויתן נמצאים בסכנת הכחדה וכדי למנוע את הכחדתם ישנו מאמץ בין לאומי לאיסוף מידע על הכרישים.

תכלס – בקושי יש מידע מדעי על הכריש הלוויתני. המדענים לא בטוחים כמה שנים הם חיים, האם הם נודדים או לא, באיזה גיל הם מגיעים לגיל רבייה ואיפה הם מבלים את רוב חייהם. ישנן מספר השערות על הכרישים מתוך מחקר של כמה כרישים בודדים שנלכדו בעבר, אבל לא מידע מקיף ועובדתי.

באמצעות כוח האינטרנט, המדענים שחוקרים את כרישי הלוויתן פתחו את מלאכת איסוף המידע לכולנו. כל אדם שנתקל בכריש הלוויתני יכול לתעד את המפגש ולהעלות את המידע לאתר. מידע כמו גודל, מין, מיקום GPS, שעת המפגש, תנאי הים, מזג אויר, תמונה וסרטון.

על גבם של כרישי הלוויתן ישנן נקודות לבנות שמשמשות כסוג של אמצעי זיהוי בין הכרישים ממש כמו טביעת אצבע. באמצעות תוכנה מיוחדת, המבוססת על זיהוי ממוחשב של מערכות כוכבים בשמיים, אפשר כיום להעלות תמונה של הכריש למערכת המידע והמערכת באופן אוטומטי תזהה את הכריש ותצליב את המידע עם תיעודים שונים. המידע הזה הוא חיוני להבנת תבניות הנדידה של הכרישים בעולם.

מהו עתיד הפרויקט כריש לוויתן?

כחלק מההסכם שלנו עם אפרו, עד סוף זמננו באי מאפיה, אנחנו רוצים להגיע למצב בו אפרו וכל אחד מהעובדים שלו יוכלו לאסוף את המידע החיוני למחקר, לצלם כל מפגש עם הכרישים ולהעלות את המידע למערכת המידע באינטרנט. בנוסף אנחנו רוצים לתת לאפרו כמה שיותר מידע מדעי שקיים על הכרישים כדי הוא שיוכל לחלוק את המידע הזה עם התיירים שמשתתפים בסיור כדי להעלות את המודעות והמעורבות בנושא.

אם יש לכם שאלות על הפרויקט שלנו אתם מוזמנים ליצור איתי קשר באימייל.
כמו כן עקבו אחריי באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק שלי כדי לקבל עדכונים ישירים על הפרויקט מטנזניה!

Karibu Sana  – ברוכים הבאים בסווהילי!