בשבוע שעבר, אשתי ואני יצאנו למסע של 240 קילומטר על קורקינט שטח מסביב ללונדון. מטרת המסע הייתה לגייס כסף למען עמותה שתומכת בבית ספר בעיירה בטנזניה ובעקבות המסע גייסנו מעל £4,500 (מעל 20,000 שקל) לבניית כיתה חדשה.
איך הכל התחיל?
הכל התחיל בסיעור מוחות בו חשבנו על אתגרים שונים שאנחנו יכולים לעשות. לא רצינו לבחור במשהו רגיל, כמו לרוץ מרתון כי זוהי דרך נפוצה לגיוס כספים באנגליה. אז חשבנו על כל מיני רעיונות משוגעים, בקס חשבה על קורקינטים ואני אמרתי לונדון ולאחר קצת קריאה באינטרנט מצאנו שביל מעגלי שעובר מסביב לונדון בשם – הלונדון לופ – London Loop.
אמנם החלטנו מה שאנחנו רוצים לעשות, אבל בלי קורקיטנים אי אפשר לעשות כלום! בנוסף, לא כל קורקינט מספיק טוב לדרכי העפר, ירידות, עליות ושבילים לא אחידים. הבנו שאנחנו צריכים קורקינט מפלצת! חרשתי את האינטרנט ומצאתי חברה אחת בספרד שמייצרת סקוטרים אוף-רוד שיוכלו להתמודד עם המסע. הרמתי אליהם טלפון, הסברתי מה אנחנו עושים ובתמורה לתמונות ופוסטים לבלוג שלהם קיבלנו שבועיים לאחר מכן בדואר שתי מפצלות סקוטרים, שלימים קראנו להם אפולו ובאז.
בנוסף, קיבלנו מחברות אחרות תרומה של קסדות, תיקי סבל קדמיים, גרביים ונעלי טרייל – רק צריך לבקש.
בבוקר יום שני, ארזנו את התיקים ויצאנו מהבית לכיוון הרכבת לנקודת ההתחלה בסרביטון שבלונדון.
הרכיבה
הלונדון לופ הוא מסלול הליכה ולא ממש מיועד לאופניים ובהחלט לא לסקוטרים, לכן הרכיבה לא הייתה הכי פשוטה. בירידות הקורקינטים מדהימים אבל במישור ובעליות זו עבודה קשה. אמנם היה קשה אבל הנוף המדהים של השביל היה שווה כל רגע. אם יש לכם זמן בלונדון, אני ממליץ בחום לעשות כמה קטעים של ההליכה – כל המפות והמידע נמצאים פה.
אוכל
בכדי לחסוך בעלויות ולאפשר לנו לגייס כמה שיותר כסף למטרה, יצרתי קשר עם מספר מסעדות ופאבים על הלופ, אשר בנדיבות רבה תרמו לנו ארוחות בחינם! באופן אישי, המסעדה הבאה הייתה המוטיבציה שלי להמשיך לפדל (או לבעוט).. בבקרים והערבים קנינו נשנושים מחנויות בדרך.
חוויות
כדי לחסוך במקום החלטנו לא לקחת ערכה לתיקון פנצ׳רים וכמובן היה לי פנצ׳ר באמצע שום מקום, בלי חנויות אופניים ברדיוס של שעתיים הליכה. החלטתי להמשיך את המסלול ברגל בשעה של גרירת הסקוטר עד שהגענו לבית קפה בו טענתי את הפלאפון שלי והחלטנו מה לעשות. תודות לגוגל, במקרה היה משהו בסביבה שיש לו סדנה ניידת לתיקון אופניים בעלות סבירה – תוך חצי שעה הוא הגיע והחליף את הפנימית!
כל המרחב באנגליה שייך לאנשים פרטיים ולכן זה לא ממש חוקי לישון בשטח ללא קבלת רשות מראש, אך למרות זאת הרבה אנשים (כולל אני) כן ישנים בשטח אך באופן דיסקרטי. משום שלא היה לנו הרבה מקום בתיקי הצד, החלטנו לא לקחת אוהל איתנו אלא רק שקי שינה ושקי ביווי (כיסוי אטום למים לשק השינה). כל יום שיפרנו את הטכניקה וביום האחרון פגענו בול והשתמשו בקורקינטים לתליית מחסה לגשם (שירד הרבה באותו לילה).
מה למדתי מהאתגר
למדתי מהאתגר הזה שגם כשקשה צריך לשמור על רוח חיובית ולהמשיך הלאה. המוטו של המארינס הבריטי הוא: Cheerfulness in the face of adversity. חיוביות בפני הקושי, משפט שאני תמיד חושב עליו ברגעי קושי.
בנוסף, למדתי שמאוד פשוט לצאת למסע, להשיג ציוד ולגייס כספים. רק צריך לבקש ואנשים נדיבים ידאגו לעזור.
תודה שקראתם את הפוסט שלי. אני שמח שיכולתי לעזור ולתת לכם קצת השראה לחיים וטיול הבא שלכם!
אם יש לכם שאלות או אתם רוצים לומר משהו, אני אשמח אם תשאירו תגובה (ממש פה למטה)!
רוצים לשמור על קשר ולקבל עדכונים, אתם מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם או בפייסבוק רוצים לקבל עדכונים מהבלוג שלי!
הירשמו פה לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל טיפים על יעדים חדשים, מאחורי הקלעים ומדריכים שימושיים!
תודה על התמיכה בבלוג ״איפה גיל?״ - טיול מדהים!