לפני שיצאתי לטיול ספארי בטנזניה לא הבנתי איזו חוויה מיוחדת אני עובד לעבור. אני ואשתי נרשמנו לטיול ספארי פרטי מאורגן בן 4 ימים בו ביקרנו בשלושה גנים לאומיים בטנזניה (טרנגירי, סרנגטי ומכתש נגורונגורו).

המטרה של הספארי היא לחזות בטבע המדהים של טנזניה ולצפות בחיות הרועמות חופשי בטבע של אפריקה.

יום א׳חוות הפילים

הגענו לפארק לאחר שעתיים וחצי נסיעה מארושה. לאחר עצירה מהירה בחניון הלילה ׳ציון׳ בה הורדנו את השף (דייויד – הטבח הפרטי שלנו) האוהלים ושאר הציוד יצאנו לשער הכניסה לפארק. הפארק טרנגירי מכונה על ידי המקומיים חוות הפילים משום הכמות הענקית של פילים בפארק.

מנשה המדריך שלנוהנהג) מדריך טיולי ספארי בטנזניה כבר מעל 15 שנה והוא מקצוען אמיתי. הוא יודע כלכך הרבה כל פארק, החיות ואיך למצוא את הנדירות מבניהן. אני חושב שיש לו רדאר חיות בראש כי הוא מצליח להבחין בהן ממרחק עצוםאני, גם עם המשקפת, בקושי הצלחתי לזהות אותן.

מנשה פתח את הגג של הג׳יפ והתחלנו את הנסיעה בפארק. הכיף בגג נפתח הוא שאפשר לעמוד ברכב תוך כדי הנסיעה ולראות את הנוף 360 מעלות. לאחר זמן נסיעה קצר מנשה הצביע על מבחר חיות שונות כמו תאו (בפאלו), זברות, ג׳ירפות ואנטילופות. הוא נתן לנו מספר עובדות מעניינות על כל אחת מהחיות, הכל בטעם בלי להעמיס יותר מידי מידע על הראש.

ג׳ירפה בפארק טרנגירי - טיול ספארי בטנזניה

לאחר זמן מה הבחנתי מרחוק (או מנשה הבחין למען האמת) בעדר הפילים הראשון שלנו ומנשה ניווט את הגי׳פ לנקודה הכי קרובה.

ראיתי בעבר פילים בגני חיות אבל לראות חיות כלכך גדולות ואציליות בטבע זו חוויה שונה לחלוטין. הפילים נעו במהירות אך בהליכה שנראית כמו הילוך איטי היישר לכיוונינו, הם נתנו לנו מבט בוחן וחצו את הכביש ממש ליד הגי׳פ בדרכם לשתות ולהתרחץ במי הנחל.

עדר פילים - טיול ספארי בטנזניה

המשכנו בנסיעה ובמהרה הבנתי למה קוראים לפארק חוות הפילים, עשרות עדרי פילים נעו ברחבי העמק, חופשיים ללא גבולות, חיים את חייהם בטבע הנפלא של טנזניה. תוך כדי הנסיעה הבחנו בעץ מלא בנשרים הצופים סביב כדי למצוא פגרים של חיות מתות, ואכן ליד העץ היה פגר של תאו צעיר עם כמה נשרים שהחלו בסעודה.

משנה אמר לנו שישנם חתולים גדולים בפארק אבל נדיר למצוא אותם בהשוואה לפארקים אחרים. לאחר כמה דקות הבחנו מרחוק במספר רחבי ספארי חונים באזור מסויםזהו סימן קלאסי שיש משהו שוות לראות, אז במהרה נסענו לאזור והבחנו בלביאה שסעדה מפגר הזברה שלידה. אני ואשתי קפצו לעמידה וצפינו בלביאה התרגשות.

לאחר יום מדהים חזרנו לחניון הלילה בו דייויד ארגן לנו שולחן עם קפה, תה, פופקורן וארוחת ערב טעימה בסגנון מקומי. אוהל מאורגן עם מזרונים, סדינים והתיקים שלנו חיכה לנו במחנה ואני נרדמתי בשנייה.

יום ב׳מישור אין סופי

קמנו בבוקר לארוחת בוקר עם חביתות ופנקייקים ויצאנו לנסיעה ארוכה לכיוון הסרנגטי. הפארק ידוע במישורי הסאוונה הענקיים ובהגירת החיות השנתית בין המאסי מרה שבקניה לבין הסרנגטי. אלפי חיות מידי שנה נעות ברחבי המישורים כדי למצוא דשא ירוק ואזור עשיר בו הן יכולות ללדת את הדור הבא.

הגענו לפארק בשעות הצהרים, פתחנו את הגג, וצפינו במגוון מדהים של חיות בטבע. הבחנו בצבועים, עיטים, חזירי בר ותנים. ראינו משפחה ענקית של מעל 15 אריות, לביאות וגורי אריות ניזונים מתאו שהלביאות צדו לפני כמה שעות.

אריות - טיול ספארי בטנזניה

אחת החיות שהכי קשה למצוא היא הנמר. הם מתחבאים בצמרות עצי השיטה וממש קשה להבחין בהם. מסתבר הטריק למצוא אותם הוא לחפש את צורת הזנב המעוגל שלהם מתחת לענפים.

פתאום מנשה עצר את הרכב, נסע אחורה והסתכל על עץ מרוחק. הוא ביקש שהעביר לו את המשקפת (אגב יש לו משקפת מעולה!) ולאחר מספר שניות הוא אמר בשקט ׳נמר׳ – איזה כיף!

הנמר נח על ענף גבוה על העץ בניחותא מושלמת. לאחר הציד לרוב הנמרים סוחבים את הפגר למרומי העץ הרחק מטורפים אחרים וסועדים במרומי העץ. לא עברו מספר דקות ומנשה הבחין בנמר נוסף נח על עץ אחר.

נמר בפארק סרנגטי - טיול ספארי בטנזניה

המשכנו בטיול באזור שקט ללא רכבים אחרים והבחנו במשפחת אריות נוספת שהתקרבה כלכך קרוב לג׳יפ שהיינו צריכים לסגור את החלונות – אנחנו חשבנו שהאריות התעניינו בנו אך הם רק רצו לנצל את הצל של הרכב.

בערב הגענו לחניון הלילה בלב הסרנגטי, ללא גדרות (אז מומלץ לא לצאת מהאוהל בלילה) וסעדנו בארוחה מעולה שדייויד הכין לנו. למחרת בבוקר מנשה אמר לנו שצבועים ביקרנו במחנה בלילה והוא שמע מספר אריות נעים באזור – אז טוב שלא היינו צריכים ללכת לשירותים :-).

יום ג׳ – מפגשים מהסוג המסוכן

מוקדם בבוקר לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לנסיעה נוספת ברחבי המישור בה אני ובקס נהנינו מאחת הזריחות המדהימות ביותר, נמר אחד בעצים, מספר פילים, אלפי חיות שונות, צבועים והיפופוטמים. גם שלא הבחנו בחיות שונות נהנינו מהיופי העשיר של הטבע האפריקאי.

חזרנו לחניון הלילה, אספנו את דייויד ונסענו לכיוון מכתש נגורונגורו. מכתש נגורונגורו הוא לוע של הר געש ישן ומהווה שטח גידול יוצא דופן לחיות הבר ובפרט לקרנף השחור שהוא בסכנת הכחדה חמורה.

משום שהפארקים נסגרים בשעות הערב, התכנית הייתה לנסוע לחניון הלילה סימבה הממוקם על סף המכתש ולצאת מוקדם בבוקר לנסיעה לכיוון לוע המכתש. קראתי מראש על מחנה הלילה סימבה כי הוא יודע ביופיו, הנוף לכיוון המכתש ובעיקר בחיות הבר שבוחרות לבקר את המחנה בלילה. מנשה הסביר שאחרי ארוחת הערב כדאי להיכנס לאוהל ולצאת רק בבוקר ״ככה שום דבר לא יכול לקרות״.

לקראת הערב הבחנו בכמה פילים שהתקרבו למחנה וצפינו בהם באהדה במרחק של 30 מטר. לא התקרבנו יותר מידי כי הם יכולים לרוץ מהר והם מאוד מסוכנים, אז רק למקרה חירום תא השירותים היה באזור. אמרנו שלום לפילים והלכנו לשירותים לפני השינה ואחרי שני פאזלי סודוקו הלכנו לישון.

בסביבות אחת בבוקר שמעתי רעש חזק של חיות לועסות עשב ממש מחוץ לאוהל שלנו, הערתי את בקס ושנינו צפינו בחשש בצלליות של התאוים שנהנו מהדשא הירוק במחנה. מסתבר שתאו היא החיה שהורגת הכי הרבה בני אדם באפריקה אחרי ההיפופוטם אז שנינו דאגנו לא להרעיש וניסינו לחזור לישון. בסביבות שעה לאחר מכן הייתי חייב ללכת לשירותים והתאו היה ממש לידנו, אז למזלי היה לי בקבוק ששימש תחליף מעולה, לבקס היה פחות מזל והיא התאפקה עד הבוקר.

אוהל במחנה הלילה סימבה - מכתש נגורונגורו

תאו בטיול ספארי בטנזניה

יום ד׳ – טבע עד לרגע האחרון

ביום האחרון של טיול הספארי בטנזניה קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו לכיוון לוע המכתש. הנסיעה התלולה בדרך עפר לכיוון תחתית המכתש נתנה לי הרגשה שאני נכנס כאורח לממלכת החיות. בתחתית המכתש ראינו הרבה חיות מדהימות ביופיין.

כשראינו מספר רכבי ספארי עומדים בצד השביל מיהרנו לאזור כדי ללמוד על הנמצא. מאוד נדיר לראות קרנפים שחורים במכתש כי לרוב הם ישנים ביום אך זכינו לראות ממש מרחוק, דרך המשקפת שני קרנפים מתוך בסביבות השלושים הקרנפים שנשארו בשמורה לאחר צייד רב במהלך השנים.

הקרנפים ניצודים בשל אמונה ברפואה הסינית שלקרן הקרנף יש יכולות ריפוי ובשל הביקוש הרב הקרנפים ניצודו. בתחילת המאה היו מעל 500,000 קרנפים בעולם וכיום מספרם ירד מתחת ל 75,000. מנשה סיפר לנו שבחלק מהאזורים באפריקה החליטו לכרות לקרנפים את הקרן באופן מכוון שלא תהיה סיבה לצוד אותם.

לאחר מספר אריות והיפופוטמים רבים יצאנו מהפארק לכיוון ארושה נקודת הסיום של הספארי.

טיול ספארי בטנזניה - אריה חוצה כביש

לסיכום:

אני יצאתי לטיול ספארי בטנזניה עם חברת מיסלה הממוקמת בארושה ומארגנת מגוון רחב של טיולים כולל ביקור בשבטי המסאי ופארקים נוספים. הרכבים שלהם עובדים בדיקות תקופתיות והם מחליפים את הצמיגים לפי התקן. אני לא סתם מדגיש את זה כי פגשנו בדרך מספר רכבים עם פנצ׳רים ובעיות ברכב שביזבזו לנוסעים יום ספארי שלם.

לפני שבחרנו במיסלה – Misele Africa Safaris – בחנו מספר אופציות מעט יותר זולות אך לא היו להם ביקורות טובות באינטרנט ואני מניח שהם לא מקפידים על תחזוקת הרכבים באותה רמה ולמדריכי הספארי אין כלכך הרבה ניסיון בנהיגה וידע על החיות (מדריכים עם ניסיון עולים יותר). בסך הכל אני ממליץ בחום ליצור איתם קשר ולבדוק איזו חבילה אתם רוצים.

אני רוצה להוסיף ולענות על השאלה אם כדאי לחלוק את טיול הספארי בטנזניה עם אנשים זרים כדי לחסוך בעלויות? אנחנו ממש שמחנו שהיה לנו רכב פרטי ולא היינו צריכים לחלוק אותו עם זרים. ראינו רכבים זהים בגודל שלנו עם 8 אנשים ואני חושב שזה צפוף מידי, קשה לראות את החיות ולכל החמולה לוקח מלא זמן להתארגן ולצאת לדרך.

הטיול ספארי בטנזניה הוא חוויה שאני אזכור לתמיד ואני כבר מחכה להזדמנות הבאה לחזור לטנזניה ולבקר בשנית בממלכת החיות.