כשהגענו לשדה התעופה בלונדון לטיסה מאנגליה לאי מאפיה בטנזניה לא ציפיתי לסיפור הבא.

הכל התחיל כשורה, אני ובקס הגענו לשדה הרבה לפני הזמן וישבנו בדיוטי פרי ממוקדים במחשבשנינו עובדים על הבלוגים שלנו. בלי לשים לב הזמן עף ולמזלנו, 10 דקות לפני ההמראה בקס קמה לסיבוב והסתכלה בלוח הטיסות בו השורה של הטיסה שלנו הבהבה בצבע אדום והודיעה שסוגרים את הטיסה. שנינו רצנו כמו מטורפים לכיוון המטוס, שכמובן ממוקם בשער הכי רחוק בשדה, ובריצה שהרגישה כמו שעה (בטח רק 10 דקות) הגענו למטוס ממש לפני שסגרו את הדלת.

נחתנו באדיס אבבה וחיכינו לטיסת ההמשך כשלוש שעות. עלינו על הטיסה בזמן (הפעם שמנו לב). לאחר ההמראה, שמתי לב שהמטוס לא ממש מתרחק משדה התעופה ואנחנו בעצם סובבים מעל העיר. כמה דקות לאחר מכן, הקברניט הודיע במיקרופון, עם רעש אזעקות חזק ומפחיד ברקע, שיש בעיה טכנית במטוס ונצטרך לחזור לאדיס אבבה כדי לטפל בעיה ואז נמשיך ליעדנו תוך 5-10 דקות. עיקוב של כמה דקות לא ממש הפריע לי כי ידעתי שיש לנו מעל 3 שעות חפיפה עד לטיסת ההמשך הבאה מדאר אסלאם לאי מאפיה. לאחר הנחיתה, מסתבר שהבעיה יותר חמורה ממה שחשבו וכל הנוסעים התבקשו לרדת מהמטוס. ללא זמן משוער לטיסת הבאההתחלתי להבין שאולי לא נספיק את טיסת ההמשך ומשום שהיא עם חברה אחרת בטח נצטרך לקנות כרטיס חדש.

אכלנו ארוחת צהרים אתיופית בשדה וצוות הקרקע הודיע לנו שיש טיסת המשך שתנחת 30 דקות לפני הטיסה שלנו לאי מאפיה. שיערתי לעצמי שחצי שעה לא תספיק לנו אבל תיאמנו עם צוות הקרקע שיחכו לנו מחוץ למטוס דאר אסלאם ויעזרנו לנו לעבור את ההגירה כמה שיותר מהר כדי שנספיק את הטיסה.

נחתנו והספקנו לעבור את ההגירה במהירות מסחרחרתאין לי מושג איזה ויזה קיבלנו למרות שאמרנו להם הרבה פעמים שאנחנו צריכים וויזת התנדבות וחיכינו לתיק. בינתיים חברת התעופה עצרה את המטוס למאפיה וכל המטוס חיכה לנו. בקיצור, אין תיק ואין בטיח, כל הנוסעים האחרים אספו את התיקים שלהם ואנחנו שהכי מיהרנו עדיין חיכינו לתיק שלנו. מוסא, איש צוות הקרקע, אמר שעדיף להספיק לטיסת ההמשך והם יחפשו את התיק ויעבירו לנו אותו יום למחרת. החלטנו לעזוב את חיפושי התיק ולהספיק לטיסה שמסתבר שחיכתה לנו מעל 20 דקות ופיספסנו אותה ב5 דקות.

חזרנו למשרד של חברת התעופה ולאחר חצי שעה של וויכוחים הם סידרו לנו מלון ללילה ואמרו שיעזרו לנו בחיפושי המזוודה שכנראה אבדה באדיס אבבהבינתיים הלכתי לקנות את שני הכרטיסים האחרונים לטיסה למחרת לאי מאפיה בתקווה שנקבל את התיק עד אז

למחרת כשהגענו למאפיה הלכנו לשוק המקומי וקנינו מכנסיים קצרים (היו להם רק אדידס) וחולצות יד שניה של מרוץ ספורט (כנראה חולצות שנתרמו מהמערב), קרם הגנה (שלא עבד בכלל ושנינו נשרפנו), שמפו, קרם נגד יתושים וכפכפים.

אחרי חמישה ימים באי, עשרות אימיילים ושיחות טלפון באורך נס, קיבלנו את התיק!!! סוף סוף בגדים נקיים!